מגמת בניינים לשימור בתל אביב תופסת תאוצה. אחת השגיאות שנעשו ויהיו חקוקות בליבנו לדראון עולם הוא הרס בית הספר גימנסיה הרצליה בשנות השישים והקמת מגדל שלום במקומו. בית הספר גימנסיה הרצליה הוקם ב- 1905 והיה הראשון ששפת ההוראה בו היתה עברית. חשיבותו ההסטורית היא לאין שיעור והריסתו לשם בניית מבנה אחר, הינה שגיאה הסטורית שאי אפשר לתקן, אך המשמשת נורת אזהרה לחשיבות הרבה של שימור מבנים הסטוריים.

ישנם לא מעט בניינים לשימור בת"א. הקריטיריונים בבחירת בניינים אלו הם:

1.      סגנון בנייה מיוחד ומבנה עתיק יפהפיה המייפה את האזור כולו.

2.      בית אשר גרה בו אישיות חשובה בהסטוריה הארץ ישראלית או קרה בו מאורע חשוב בהסטוריה הציונית.

3.      בניין אשר יביא לעליית ערך הדירות באזור כולו ועל כן כדאי לשמרו.

בניינים לשימור בתל אביב מחייבים את אותם בעלי מבנים לשמור על החזות המקורית של אותם בניינים לשימור בת"א, משמע: שמירה על החזית המקורית של הבניין. המטרה העיקרית של אותם בניינים לשימור בת"א היא: כיבוד עברה של העיר והשארת מזכרת לדורות הבאים, ובנוסף, משיכת תיירים ומבקרים לאזור אותם בניינים לשימור בתל אביב.  מצורת המבנים של אותם בניינים לשימור בת"א אפשר ללמוד על האנשים שחיו באותה תקופה שבה הם נבנו, קרי:

·         באיזה חומרי בנייה השתמשו?

·         מה היה החלק המרכזי של הדירה?

·         איך היתה חלוקת פנים הדירה?

מבחינה נדל"נית-עסקית טהורה, כדאי לדעת, שאזור כזה משומר ומשופץ (בשיפוץ השומר על המראה הטבעי מקורי כמובן), גורם להתעוררות של עסקים שונים בו או פתיחת חנויות, בתי קפה ומסעדות. כאשר אם מדובר על רחובות ציוריים כמו נווה צדק למשל, אזי המבקרים נהנים וחוזרים למקום פעם אחר פעם.

לעיריית תל אביב יש כבר כמה שנים, תוכנית מרוכזת על טהרת בניינים לשימור בתל אביב, בה נקבעו האזורים והבניינים, הנועדו לשימור. מדובר על כאלף מבנים שהוקמו לפני למעלה משבעים שנה. האזור בו נמצאים בניינים לשימור בת"א,  נקרא: "העיר הלבנה". אונסקו הכריז על אזור זה כאתר מורשת תרבות עולמית, בגלל סגנון הבנייה הבינלאומי שלו, הנקרא:  הבאוהוס. דבר אשר יעזור לעיריית ת"א במימון השימור, במידת הצורך. אזור זה  שזכה לכינוי ''העיר הלבנה'' נמצא בין הרחובות המלך ג''ורג'', שינקין, שדרות רוטשילד ודיזנגוף הישן. אחד המאפיינים של סגנון זה, הוא: בניינים על עמודים ושטחים ירוקים בחזית הבניין. התכנון הפנימי של הדירות הוא פשוט ופונקציונלי; הגג השטוח מיועד ליצירת גן או סתם לסתלבט. המאפיין העיקרי בין כל מאפייני סגנון הבאוהאוס, היא: המרפסת, אשר מסמלת את הפתיחות והקשר בין האדם לסביבתו, קרי: לרחוב.  סגנון הבנייה השני החשוב (מעבר לבאוהאוס) שגם הוא נמצא בין אותם אלף בניינים לשימור בתל אביב, הוא הסגנון האקלקטי, אשר בניגוד לבאוהאוס, מורכב יותר אדריכלית וכולל פיתוחים דקורטיבים למיניהם ומשום כך, שיפוץ בניינים לשימור בת"א הבנויים בסגנון זה, יקר מאוד לעירייה או לפריטים, ומשום כך העירייה נותנת תמריצים כספיים רבים יותר, לשיפוץ ושימור מבנים הבנויים בסגנון אקלקטי. כיום, בניינים לשימור בת"א מושכים אליהם גם את הצעירים המבוססים המחפשים דירה עם אופי. אנשים כמהים לאווירה של פעם ולכן מגמת בניינים לשימור בתל אביב רק הולכת ומתרחבת. נווה צדק עם תוכנית השימור בה מושכת אנשים רבים, גם כמקום בילוי מלא אווירה של פעם וגם כמקום מגורים איכותי המשמר ונותן כבוד לעברה של העיר. הבעייה כמובן היא במחיר הכספי הגבוה שגובה השימור. לעיתים קרובות זול יותר להרוס מבנה ולבנות חדש, מאשר לשמר מבנה. זוהי בעייה הידועה גם לרשות עיריית ת"א אשר נותנת תמריצים כספיים מכובדים לאנשים פרטיים המשמרים בית או בניין מגורים. יחד עם זאת ואף על פי כן, בניינים לשימור בת"א, נחשב כתחביב לעשירים, כי עם כל ההקלות של העירייה הסכומים הכרוכים בשימור הם גבוהים מאוד. אחד הבונוסים בקניית בניינים לשימור בת"א, למי שידו משגת בכך, הוא, באווירה המיוחדת של לגור בבית כזה עם אופי הנושם אווירה, בניגוד לבתים החדשים מהצלופן... אנו תקווה שעוד אנשים יבינו את חשיבותם של בניינים לשימור בתל אביב ויפעלו, ירצו, ויעריכו את המגורים בבית כזה, בו ישבו אנשים אחרים לאכול ארוחת צהריים, באותה פינת אוכל, רק כמה דורות לפניהם..